חבל ארץ בצפון רומניה שכולו טובל בירוק ונראה כמו גלויה מצוירת .
חיוך מרוח לי על הפנים ואני עדיין מריחה את הריחות התבשילים ממטבחה של ברטה אצלה התארחנו.
האוכל הוא ביתי וטעים . את הסלט מכינים מהירקות שמגדלים בגינה והחלב מגיע מהיישר מהפרה שמציצה עלינו ממקומה בחצר הבית. וריח הלחם.
הלחם הנאפה בתנור מבשם את באויר בריח של בית ומעיר לחיים את בלוטות הריח והטעם .
בבתים שמסביב ״סבתות״ רומניות , רובן לבושות בבגדים המסורתיים של המקום מסתכלות עלינו
בסקרנות בעיניים שמקרינות רק טוב. הן יושבות בפתח הבית חבורות חבורות
ונראות כמו ״ בבושקות, ( או בשמו האמיתי מטריושקה) מפטפטות ומצחקקות ונראה כאילו דבר לא. מטריד אותן . איפה ימי התום שלנו ?