תחילת השנה רק צריך למצוא איפה קורה הטקס כבר ביום הראשון אנחנו מגיעים לטקס כזה. באוויר מהומת אלוהים. כפר שבו כולם מכירים את כולם. וגם השכנים מהכפרים הסמוכים באים לבקר. כהני הוודו יכולים להיות השכן דלת ליד סתם עוד איש אבל בטקס הם מקבלים על עצמם להיות רוחות המתים וכך יוצא שבכיכר הכפר מתרוצצות נשמות המתים מחופשות. הם עטויות בבגדים מוזרים, צבעוניים ומפוארים ובמסכות שאין בהן טיפת דמיון לצלם אנוש ומנסים לרדוף אחרי הקהל המבועת. בינן לבין אנשי הכפר שנמלטים על נפשם מהאגון חוצצים כהני וודו ש"יודעים" איך לנהוג בזומבים המחופשים ותאבי הציד. מחרישים את אוזניהם במוסיקה רועמת, מכריחים אותם להתרוצץ ללא תכלית על פני הכיכר, מרחיקים באמצעות מוטות עץ את האגון שהצליח להתקרב קרבה מסוכנת למי שלא נרתע מהן בזמן. אני צופה במחזה הזה ולא מאמינה למראה עיניי.