אוהבת את האנשים שפוגשים בצידי הדרך אוהבת את השמיים זרועי הכוכבים ואת העננים התלויים בשמיים. רק רוצה להושיט יד ולגעת בהם. נמיביה היתה אחרת כבר במבט ראשון בלטו הסדר והניקיון במדינה הענקית. כנראה חותמם של הגרמנים והבריטים ששלטו בה. מאות קילומטרים נסענו בתוך נוף מדברי מישורי של צבעי חום/אדום עם נגיעות של ירוק . מעט מאוד מכוניות פגשנו ועוד פחות אנשים כי נמיביה ידועה בדלילות האוכלסין. חיפשנו בעלי חיים שבאים לשתות מבורות המים הפזורים בשטח ועקבנו אחרי התנהגותם פגשנו את בנות שבט ההימבה היפות שמושחות את גופן בבוץ כהגנה מפני קרינת השמש וכן מטפילים. מכף רגל ועד ראש קישוטים שונים, פלג גופן העליון חשוף ורק פיסת בד צרה מכסה את החלציים הגברים לעומת זאת לבושים כרגיל העין פשוט לא עייפה מלראות את הדיונות של Sossusvleiהמשנות צורה וצבע לאורך שעות היום עם שינוי האור, שינוי זווית השמש ושינוי נקודת התצפית. שקט מסביב . שומעים רק את הרוח המוחקת תוך זמן קצר עקבות שהותירו אחריהם אנשים שטיפסו על הדיונות כלא היו. חוויה מעולם אחר. הליכה של כקילומטר בדיונות וטיפוס על דיונה (הטיפוס קשה ומתיש!) גבוהה מגלה את ה-Dead Vlei. משטח חשוף ושטוח "מרוצף" במעין אבן לבנה ובו עצים מתים . מכל עבריו מוקף בדיונות אדומות. ללא ספק יצירת אמנות מהממת של הטבע. בלילה, עם צאת הכוכבים מתגלה מחזה מרהיב של שביל החלב . אני אוהבת את אפריקה לא שבעה ממנה.