מים חמים הוא מצרך לא הכרחי וגם חשמל לא תמיד, אבל הכל מתגמד לעומת הזכרונות שישארו לי.
ינואר, תקופה שבנין שופעת בטקסים שונים ומשונים. עד עכשיו לא מצליחה להבין את רובם. אבל החוויה המטורפת תלווה אותי עד…
ישויות שונות שהאנשים מאמינים בהן, התלבושות הססגוניות והכל כך צבעוניות, הקצב שנקבע על ידי המתופפים יוצרים אנרגיה משכרת, שקשה להסביר במילים. צריך להיות שם כדי להבין ולהרגיש.
בין לבין מסתובבים בשווקים המקומיים האותנטיים, עוברים בין סמטאות בכפרים שונים ופוגשים את חיי היום יום.
נחשפים לשיטות מקומיות להפקת שמן דקלים או אלכוהול או מלח שמופק מחול. מרתק אותי.
זה אזור שהרבה אנשים נלקחו משם לעבדות אז חלקם ניסו לברוח והעתיקו את חייהם לתוך אגם. בקתות נבנו על כלונסאות ועד היום אלפי אנשים חיים כך, מתניידים בתוך סירות ממקום למקום. שטים לשוק או לבית הספר.חווינו לילה באכסניה מקומית:)
עברנו כפרי דייגים לחוף האוקינוס האטלנטי שנהרסו כי הציוויליזציה בדרך. אז עצרנו לצלם את הדייגים שהגיעו עם הסירות שתישאר לנו מזכרת לימים שיבנו שם בתי מלון.