אפריקה מפעילה את כל החושים שלי בכל פעם שאני מסתכלת מסביב ורואה 360 מעלות של אופק אין סופי, אני מתרגשת.
כל בוקר מביא איתו מראות של זריחות שיש רק באפריקה. כל יום טומן בתוכו הפתעות חדשות. מרגע שנכנסים לג׳יפ לא ידוע מה יקרה. לראות אהבה של אמא, גם כשהיא הולכת על ארבע, מחמם את הלב לחוות את השכנות הטובה השוררת בין חיות, החיות ללא מילים מעורר אצלי כבוד. להיות נוכח בהיווצרות חיים חדשים ולהיות שותף לצעדים ראשונים של גנו שנופל וקם, נופל וקם מעלה חיוך רחב על השפתיים מנגד לראות אמא גנו שמקפחת את חייה בזמן המלטה, ולא שורדת יחד עם הולד ואני רוצה לצאת ולעזור לה, גורם לדמעות לזלוג. ואני גם מבינה שזה מעגל החיים. לרדוף אחרי צ׳יטה שרודפת אחר טרף, לעקוב אחרי הלך המחשבה שלה, בזמן שהיא צריכה לשמור במקביל גם על הגורים שלה, גורם לי לרגשות כל כך אמביולנטיים. לשבת בג׳יפ במשך שעה ולעקוב אחרי גורי אריות משחקים עם עצמם, בעצם מוכיח גורי אריות לא נבדלים כל כך מגורי אדם. לראות עדרים של מאות אלפי זברות וגנו חולפים מולי רק מוכיח לי כמה הטבע עצום ומפלא להציץ מהצד באמבטית בוץ של פילים, גורמת לי לפרץ צחוק ואפילו אני, שלא מבינה גדולה בצילומי ציפורים מוצאת את עצמי מנסה לתפוס ציפור במעוף ולפעמים גם מצליחה. לקבל כרטיסים בשורה ראשונה להצגה הכי טובה בעיר בה בתפקיד הראשי עשרות נשרים , עיטים ומריבו וכולם רבים על פגר של אנטילופה, כל כך מצחיק ובא לי לצאת ולפזר את המהומה.